"חיות אדם" - Humanimal

סדרת פסלי "חיות אדם" שואפת להציג את היופי הקיים בצורות גוף מגוונות בעולם האדם והטבע, ולהלל יופי חופשי ומשוחרר

מהנרטיב הצר השולט בתרבותנו.

שילוב ארכיטיפים של ערום אנושי וחיות נועדה לעורר אצל הצופה יצריות קדומה ושיפוט החופשי ממשקעים תרבותיים. על ידי אנימליזציה (Animalization) כפולה, מודגשות תכונות הקשורות לחייתיות, חושניות ורגש, ובו בעת מטשטשות תכונות הקשורות לאינטליגנציה, שליטה עצמית ומוסר; הן על ידי השימוש בערום שנועד לחשוף לאדם את מהותו החייתית, והן על ידי הכלאת הגוף האנושי עם החיה, המייצר את תחושת האמפתיה והקבלה שיש בנו לחיות, ומשליכה על הגוף האנושי.

העיסוק ב"אנימליזם" מתכתב עם מושג ה"החפצה המינית" אותה אנו מקיימים כל הזמן, על אחרים ועל עצמנו. כולנו רוצים לחשוק ולהיות נחשקים, ולשם כך אנו מגישים את איברינו בתמונות וסרטונים, מחפיצים את עצמנו בהסכמה, ב"זווית הנכונה", עם "החיוך הנכון", מנסים להתאים את עצמנו לאידיאל יופי מצומצם אותו הגדירה החברה כנכון ומוחלט. צמצום זה הוביל לכך שחלקים נרחבים באוכלוסייה מוצאים עצמם מחוץ לאידיאל היופי, נאלצים לשנות ולעוות את מראם כדי להישאר ב"משחק". 

"חיות אדם" מאתגרת את הצופה לאמץ אידיאל יופי רחב ומגוון יותר.


A series of human-animal sculptures.

“Humanimal” praises the diversity of body shapes which exist in the world of man and nature, showing it’s appeal and sexuality, unrestricted by society’s common determination and narrative of beauty.

A combination of archetypes of human nudity and animals was intended to evoke in the viewer a primary instinct free from judgment and cultural sediments.  By dual animalization, I emphasize traits related to raw animalism, sensuality, emotion, and blur traits related to intelligence, self-control, and morality.  The use of nudity is a reminder that humans are, in their deepest essence- animals. With The hybridization of the human body together with that of an animal, is hoping to project some sense of empathy and acceptance that we have towards animals and towards the human bodies.

 The practice of "animalism" corresponds with the concept of "sexual objectification", which we all maintain at all times, towards others and towards ourselves.  We desire and we wish  to be desire, therefor we present ourselves in images and videos, scattering ourselves in agreement, in the "right angle" and with the "right smile", trying to match ourselves to a limited ideal of beauty, which society has defined as adequate. This reduction has led to a significant part of the population, which find themselves "out of the game".

 "Human Animals" challenges the viewer to appreciate a broader and diverse ideal of beauty.